במאמר הבא אני רוצה לדון בנושא של תורה שבעל פה. בנושא הזה יש הרבה חומר ישן ומוכר שאחזור עליו בקיצור ובתימצות, אני כדרכי אינני מנסה להביא ים של חומר אלא להתמקד בנקודות המרכזיות ביותר. במאמר הזה אני רוצה קודם כל לכתוב את החומר הידוע והמפורסם, ולאחר מכן לעבור לרעיונות חדשים שעלו במוחי.
בפרקים על יציאת מצרים הראתי בצורה הברורה ביותר שסיפור יציאת מצרים ומתן תורה לא היה יכול להיווצר ללא שאכן היה באמת. העובדה היא שהאומות העתיקות אהבו מאד לספר סיפורי ניסים ונפלאות, ובכל זאת בשום אומה בעולם לא הצליחו להכניס לתוך הזיכרון הלאומי של אומה, סיפורי ניסים ונפלאות שנעשו בפני המוני אנשים מאותה אומה. כל המיתולוגיות הקדומות עמוסות לעייפה בסיפורי בדים על שדים ורוחות, אבל משום מה כל אותם אירועים מרטיטים נעשו תמיד אי שם מעבר להרי החושך, בפני מספר אנשים בודדים, או בפני אומה אחרת, כמו הנוצרים שמספרים על ניסים שנעשו בפני היהודים, בזמן שהיהודים
»להמשך